שיעור אש – אקולוגיה מעשית

נתייחס לאש בכבוד. האש יכולה להיות חברה טובה, אך גם להפוך לחיה מסוכנת. כמו כל כלי בחיים, כדאי להיות בביטחון ולהרגיש שליטה וביטחון שמשתמשים בו.

איש לבן מדורה גדולה יושב רחוק – איש אדום מדורה קטנה יושב קרוב.

אין מספיק עצים בעולם למדורות גדולות. מי שיודע לשלוט באש קטנה יודע לשלוט בכל אש.

עקרונות מנחים:

– אש צריכה גבולות ברורים! הרחקה של כל דבר דליק מסביב. הצבת אבנים במעגל לא תמיד עוזר, שימו לב, שורשים של עצים יכולים להתלקח מלמטה.

– ריצוף אבנים מלמטה זו טכניקה טובה למנוע פגיעת שורשים. בנוסף המבנה הקעור מחזיר חום אלינו וגם מונע מהאדמה לספוג את החום.

– גודל מתאים- מדורה מותאמת לצרכים שאני רוצה. אין סיבה לעשות מדורות גדולות שלוקחות מאיתנו הרבה מאוד אנרגיה. (אם אני יושב עם חבר או שניים, אולי נרצה לעשות חצי קערה עם אבנים או לשבת מול קיר שיחזיר את החום.) אם זו מדורת בישול, אולי אחפור ואכין תשתית מתאימה לזה.. וכו'

– הזנה של האש עם ענפים – כדאי להכניס קודם את הקצוות של החומר בעירה, וכך אני בשליטה מלאה על חום האש. כשאני זורק את הענף באמצע (כמו שרבים עושים) הענף
עתיד לעלות עשן כי יהיה חסר לו חמצן אחרי שהאמצע ישרף. בנוסף, אם ארצה לווסת את
האש, יהיה לי ענף בוער באמצע שיהיה לי קשה לתמרן, וחבל. כשהענף נכנס מהקצה – אם חסר מכניס אותו עוד לעומק, ואם יותר מדי אז קצת מרחיק. אבחר להכניס ענפים בעלי שטח פנים קטן ככל שאוכל למדורה. כך יהיה קל לאש "לאכול אותם". זאת אומרת אם יש קרש 2 ס"מ על 5 ס"מ, אז הרוחב הצר של ה2 ס"מ יכנס קודם וניתן לאש לטפס למעלה על השטח של ה5 ס"מ. כך תיווצר הבעירה הכי יעילה.

– תאורה – הרבה אנשים מכניסים הרבה מאד קרשים כדי ליצור תאורה, וחבל.. כי אז הם צריכים להתרחק מאד ומתחיל להיות הרבה עשן וזה צורך המון עץ. במקום זאת, אם אני רוצה שיהיה יותר אור מסביב, כדאי ורצוי פשוט להבנות את העצים למעלה ככל הניתן ולא להרחיב את המדורה.. ככל שענף נשרף יותר למעלה יהיה יותר אור מסביב (נסו להוריד מנורה ולהעלות אותה ותראו איזה רדיוס אור זה עושה ואיך זה משפיע).

– מניעת שריפות – פינוי כל מה שעם פוטנציאל שריפה מסביב. לוודא שיש אמצעי כיבוי כמו מים / חול זמינים בקרבת מקום, בחירת מקום מתאים לאש, תשומת לב לכיוון הרוח והשפעתה.

– אם הרבה אנשים על מדורה אחת, כדאי שיהיה מישהו/י שתפקס את זה. – אין להוציא ענפים מהמדורה, זה מסוכן ויכולים לעוף גחלים. (אם מוציאים ענפים כדי להנמיך את החום, יש לוודא שלא נופלים גחלים על הרצפה.)

– אש היא לא מיכל קומפוסט. לא לזרוק אוכל לאש, לרוב זה גם לא חומר בעירה. בנוסף, כמו אבן שזורקים למים והמים ניתזים החוצה, לפעמים כך עובדת גם האש ואנחנו יכולים לפגוע בחברים שלנו בצד השני עם נתזים.

– שליטה בגודל האש – לצפות לאן האש תגדל כשמוסיפים עצים, להתחשב בכיוון הרוח- כדאי להוסיף את החומר בעירה מהכיוון שממנו הרוח, מגיעה וכך בסופו של דבר האש תישאר במקום (לעיתים כשמוסיפים באמצע את הקרשים ויש רוח חזקה – האש זזה הרבה מהמרכז המובנה ממקודם)

– מתחילים את המדורה מחומר דק לחומר עבה, חומר דק מתלקח מהר. – לשים לב שלא שמים יותר מדי חומר דק, בגלל ההתלקחות המהירה שלו הוא יכול להגיע

לכמה מטרים גובה מאד מאד מהר (דוגמת ערימת מחטי אורן או קוצים יבשים) ולפעמים לצאת משליטה או להעיף גיצים רחוק.

– החומר הדק לא באמת מזין את האש אלא רק "נותן" את האש הראשונית לחומר היותר עבה שהוא יתפוס את העצים העבים. האש נתפסת על העצים העבים ואין צורך להוסיף חומר דק אחרי שהאש כבר נתפסה.

– כשיש עשן מהמדורה, סימן שהבעירה לא טובה. כנראה שיש חוסר חמצן במערכת. זה יכול לנבוע מעומס חומר שלא מצליח להידלק, או חוסר במעבר אוויר, או אולי ענף שהפסיק לבעור ונמצא רחוק מהלהבה המרכזית, ולא בוערת בו אש אלא רק גחל שמעשן. לכל הדברים הללו הפיתרון הוא להכניס אוויר ואולי לשנות את התנוחה של העצים – תלוי במצב המדורה. אם יש הרבה ענפים אז כדאי לרווח, כדאי לשים לב שהקרשים לא חונקים את האש, אולי לסובב את הקרש לצד שני או על הצד.. וחשוב מאד לנשוף איפה שיש רק גחלים, כדי שיתלהטו יותר ויתפסו את הקרשים.

– "נשיפת דרקון" – כיווץ השפתיים ונשיפה ארוכה, ממושכת, יציבה וחזקה לכיוון נקודה אחת במדורה – עדיף איפה שיש גחלים לוחשות ואין אש או אולי אש קטנה שנרצה לחזק. זה מכניס המון אוויר למדורה. חשוב מאוד לנשוף את העשן ולא לשאוף אותו, כששואפים לשים לב שלא שואפים את הגזים של המדורה כי זה מאד מחניק ולא מיטיב לריאות בכלל.

–דגשים לגידול על הכף עץ – הגחל שהתחלנו לשרוף ולכמר את העץ בעזרתו לצורת כף, מאוד עוזר לתרגל ולהתאמן על נשיפת דרקון. חשוב להחזיק את הגחל במקום. אפשר עם כל ענף שנמצא ליד, ובעזרת הנשיפה שלנו אנחנו שומרים על הגחל שלא יכבה.
מצד שני, חשוב שלא ישרוף את הענף. אז אנחנו נשים לב מדי פעם שהחום לא מחמם את הלמטה של העץ )להניח אצבע למטה ולשמור פן יתחמם(, לשמור מהקצוות כ2-3 ס"מ שלא יהיה פחם. את הפחם שיווצר והצבע השחור שמתחתיו אנחנו נוריד עם מקל חד, אפשר גם לגרד עם הסכין…